איילת שקד בלוס אנג'לס!

איילת שקד הצליחה לכופף את האליטה המשפטית, את בג"צ ואת דינה זילבר - אבל סוד קסמה הוא בתמיכה העצומה שהיא זוכה לה: היום הלהיטה לבבות רבים בלוס אנג'לס ועשתה שירות גדול לעם ישראל. תודה רבה!

ברוכה הבאה אַדְוָה אֶסְתֵּר

אַדְוָה אֶסְתֵּר.

למה אַדְוָה?

אדוה היא גל שקט, קל, עדין, לא סוער.

המילה אַדְוָה מופיעה לראשונה בתלמוד. יש שם סיפור מופלא –

כתוב: "מִי שֶׁלֹּא רָאָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּבִנְיָנוֹ לֹא רָאָה בִנְיַן מְפוֹאָר מֵעוֹלָם".

עד כמה היה מפואר?

כשהורדוס שיפץ את בית המקדש, כך מסופר, שובצו בקיר החיצוני אבני שיש – שיש כחול ושיש לבן. אבני השיש האלו היו קבועות בחומת המקדש באופן לא אחיד: שורת לבנים אחת הייתה קצת בולטת ושורת הלבנים שמעליה הייתה שקועה מעט פנימה, עם רווחים בין השורות, כדי שהלבנים יוכלו לקבל סיד. הכותל שהתקבל בסוף היה בעל מראה גלי, לא שטוח.

הורדוס ראה את קיר השיש החיצוני והתאכזב. הוא לא אהב את המראה הלא-אחיד של אבני השיש, ורצה משהו נוצץ. הפתרון שלו היה קצת יומרני: בואו נצפה את כל הקיר החיצוני של בית המקדש בזהב, הציע הורדוס, וכך נעניק לו מראה אחיד, ללא מגרעות. החכמים שמעו את ההצעה – המפתה יש לומר – וענו לו כך: "עזוב את הכתלים והשאירם כך, שהם נראים כאַדְווֹת" – כגלי ים שקטים ורגועים (מסכת סוכה דף נ"א ע"ב).

זה סיפור יפה. הורדוס רצה נוצץ, מבהיק, ראוותני. חז"ל העדיפו את המראה הטבעי, הפשוט, הסולידי, של קירות המקדש החיצוניים. דווקא שורת הלבנים הגלית, בצבעי השיש הכחול והלבן – צבעי הציצית – קסמה להם. חז"ל ידעו שפְּנִים בית המקדש היה מלא בזהב – המנורה, המזבח, הכרובים ואפילו חלק מהקירות היו מחופים בזהב; מאה אלף כיכרות זהב הובאו לבניית המקדש. אבל מבחוץ – חכמים העדיפו דווקא את המראה העדין והלא-נוצץ – מראה האַדְווֹת השלוות, מראה הים הכחול-לבן, ולא את הזהב.

המסר חזק: כלפי פְּנִים – בית המקדש הוא כולו פאר והדר, כולו זהב. כלפי חוץ – הוא אדוה שקטה. כמה סמלי, דווקא הכחול-לבן נראה בעיני חכמים נכון יותר מהזהב. אלפיים שנה מאוחר יותר, אימצה התנועה הציונית את הדגל הכחול-לבן על פני דגל שבעת כוכבי הזהב של הרצל.

▫ ▪ ▫

אדוה היא עוצמה שקטה.

אדוה זה עדינות, ענווה, חמלה, רוגע.

אדוה היא עברית יפה, לא מתייפייפת.

אדוה זה שם מיוחד, אבל לא מוזר.

אדוה מורכבת מאותיות קטנות – א,ד,ו,ה – אבל מלאות נוכחות.

אדוה היא חילוף אותיות של המילה אוֹדֶה – לשון תודה – כפי שאמרה לאה בטרם ילדה את בנה יהודה, הרביעי, כמו אדוה: "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'".

▫ ▪ ▫

השם אסתר הוא על שם סבתא אסתר שתחי'. סבתא צדיקה וישרת-דרך. אין תפילה חזקה מתפילותיה, ואין קציצה טעימה מקציצותיה.

שנזכה לשמחות!