מה קורה עם זכרון השואה, שאלתי הבוקר. לא כאן, בקהילה הסגורה שלכם בלוס אנג'לס, אלא בעולם האמיתי, ברשתות החברתיות, באינטרנט, בספרות.
אין להם מושג. גם לי לא היה.
אז פתחתי להם את גוגל Ngram Viewer, שזה כלי מופלא שבודק תדירות הופעה של מילה בכמעט כל הספרים שפורסמו בעולם.
חיפשנו את המונח "Holocaust", שבדומה למילה התנ"כית "שׁוֹאָה", קנה מקום ייחודי לרצח יהודי אירופה, ונדהמנו מהתוצאות.
▫ ▪ ▫
התוצאות מלמדות שמאז שנות ה-60 ועד שנת 2002, הייתה עלייה עקבית ובלתי פוסקת במספר האזכורים היחסי בספרות של המילה Holocaust (בעולם החלו להשתמש ב-'הולוקאוסט' בתחילת שנות החמישים).
אך לפי גוגל, לפני 15 שנה החלה תפנית חדה. מאז 2002 אזכור השואה הולך ופוחת בספרות הכתובה. הנושא מעניין פחות אנשים.
בדקנו גם ב Google Trends כמה אנשים מחפשים 'Holocaust'. ראינו שלפני יום השואה יש עלייה בהתעניינות, אך במונחים גלובאליים אנשים פחות ופחות רוצים לדעת על השואה. ביום השואה 2004 אנשים גיגלו 'Holocaust' פי 4 באופן יחסי לעומת יום השואה 2015. יש שקוראים לזה סיפור ישן; אחרים מכנים את השואה "עוד עניין פוליטי" כפי שביטא זאת אנטישמי ידוע.
▫ ▪ ▫
אז מה עושים? זכרון השואה, יותר מכל, הוא הכרת המושג. התפקיד שלנו, אמרתי להם, זה לגרום לאנשים בעולם להתעניין. כמה פשוט, נגיד, לתייג #Holocaust ולסייע בשימור זכרון השואה. כמה קל בעידן שלנו לשמוע ולראות את הסיפור מקרוב. לפחות היום, העלו פוסט אחד לנושא באינסטגרם, כדי שאולי השכן שלכם בן ה-16 יגגל 'Holocaust' וישמע לראשונה מה זה שואה. רק אל תתנו לזכרון לדעוך.